כשעבדתי כגננת

היה לי ילד בגן שזרק כסאות.

זורק דיסקים, זורק אוכל …

מתחבא מתחת לשולחנות,​

ושיא השיאים – הוא היה מטפס על הגדר

של הגן ובורח..( מזל שהיינו בתוך מתחם בית ספר!)

​ילד בן 4.

מלא בכעס וזעם.

​תקופה מאתגרת מאוד.

שהרגשתי בה אבודה.

בלי כלים

( יועצות, אם אתן קוראות את זה

לבקש מילד בן 4 שיחתום לי

שהוא לא יזרוק כסאות יותר זה לא יעיל!!).

בלי הבנה מה קורה ולמה.

סחוטה רגשית (המון דמעות)

ולחוצה כל יום ממה שעומד להיות…

​

היום אני יודעת שכנראה הוא הרגיש אבוד בעולם.

שהיו לו קשיים רגשיים ואולי גם אחרים.

​רקע משפחתי מורכב.

אמא שלא בתמונה,

מעבר לגן חדש באמצע השנה…

כל הסיבות להתנהגות היו שם.​

​

נזכרתי בילד הזה תוך כדי שיחה עם גננת

שסיפרה על ילד שמעיף כסאות בגן שלה.

הדבר הראשון שאמרתי לה הוא​-

שהילד הזה נמצא במצוקה!

הילדים האלה, שמעיפים דברים

שמשתוללים בלי גבול…

שמסכנים את עצמם וילדים אחרים…

הם עצמם במצוקה רגשית גדולה.​

קשה להם להסביר את עצמם

קשה להם לווסת את הרגשות שלהם.

הם מוצפים, והדרך היחידה שהם

מכירים היא להעיף דברים!

(ביננו, כמה פעמים את כעסת על משהו

והתחשק לך להעיף משהו או מישהו??)

אז קודם כל לבוא ממקום של חמלה והבנה.

הילד לא עושה לנו דווקא.

הוא לא מעצבן כי בא לו לעצבן אותנו.

הוא סובל.

עכשיו, ננסה לתת מענה לקושי הרגשי

כמובן חשוב לבקש סיוע מקצועי

פסיכולוגית שתבוא לצפות

יועצת או כל גורם אחר שיכול לתת מענה.

בינתיים (כי זה לוקח זמן לקבל עזרה )

אני מציעה לתצפת על הילד בעצמך

לרשום בדף מה הילד עושה בכל שעה ביום

ואיך הוא מתנהג.

מה קורה לו במהלך היום.

לרשום מה שאת רואה ולא פרשנות שלך.

למשל: הוא כועס זה פרשנות. הוא זורק כיסא זה מציאות.

לתעד את היום שלו בגן.​

אחר כך אפשר לנסות לעבור על סדר היום

ולבדוק:

האם יש זמנים שהוא רגוע יותר?

האם יש זמנים שקשה לו שם יותר?

לפני התפרצות- מה קרה?

מה היה הטריגר ?

לפי זה להסיק מסקנות להתנהלות בגן

מה קשה לו, מתי, איך אפשר לתת מענה

ואולי למנוע את ההתפרצות הבאה.​

כשמתרחשת התפרצות מאוד חשוב

לנטרל את הסכנה.

זאת אומרת- לגשת אליו ולהרחיק אותו

מילדי הגן. לצאת לחצר. לקחת את הכיסא​.

ולעזור לו למצוא משהו חלופי-

אנחנו מחזיקים פצצת אנרגיה

חייבים לתת לה להשתחרר.

-לרוץ בחצר

-לזרוק כדורים

-לקרוע נייר עיתון

-לחבוט על קיר..

(בהשגחה שלך!)​

אפשר גם לשאול את הילד ​מה יעזור לו.

​לאפשר לו לשחרר את האנרגיה השלילית הזו החוצה.

ובמהלך היום לנסות ליצור עבורו תחושה

שזה מקום מוגן. שהוא אהוב ורצוי בגן.

כן, למרות המעשים שלו.​

​

להרבות במשובים טובים(שיראה את הטוב שבו)

לתת תפקידים( לחזק בטחון ודמוי עצמי)

לשדך חברים (אחד על אחד, שירגיש שייך )

זה לא פשוט.

זה תהליך.

​

וזו ההתחלה…

יש תקווה

ואת יכולה לעשות את זה!​

בהצלחה רבה

שלך

אביטל

—————————————-

איך עוד אני יכולה לעזור לך?

– מרגישה שאת הולכת לאיבוד בגן?

זקוקה להדרכה אישית?

אני כאן בשבילך

צרי קשר במייל חוזר או בנייד: 0545516180